בלוג

אנשים רבים שחווים תחושה של ניתוק, נכנסים לפחדים על מצבם הבריאותי ומתחילים לדמיין תרחישים מפחידים. התרחישים הכי נפוצים שאנשים חוששים מהם, הם בדרך כלל:

פחד שיאשפזו אותי בכפייה בבית חולים למשוגעים – הפחד הזה הוא לא הגיוני מכיוון שלא מאשפזים אנשים בכפייה אלא אם הם מסוכנים לעצמם או לאחרים. האישפוז בכפייה בדרך כלל יהיה עד שפסיכיאטר יאבחן שהאיום הוסר ושהאדם אינו מסוכן יותר לעצמו או לסביבה. במידה ויש לכם כוונות אמיתיות לפגוע בעצמך, רצוי מאוד לפנות לסיוע חירום.

כל עוד יש לך רק מחשבות כמו, למה חיים? בשביל מה לחיות? ותחושה של חוסר חשק לחיות אך ללא כוונות אמיתיות או רצון אמיתי למות, אין סכנה ממשית לחיים.

פחד שאני משוגע – אדם משוגע לא חושב שהוא משוגע וגם לא יודע שהוא משוגע. בכלל יש הרבה דילמות על המושג הזה "משוגע". משוגע בדרך כלל נקרא מישהו שחושב אחרת מאחרים. פעם, כשחשבו שכדור הארץ שטוח, האנשים שנחשבו משוגעים הם אלה שאמרו שהוא עגול. משוגע הוא אדם החושב אחרת מאחרים בצורה שאינה תואמת את המציאות. היום לא נהוג להשתמש במילה הזו לאבחן אנשים. וגם, אף אחד לא יסגור אותם במוסד פסיכיאטרי אם אתה לא עשוי לפגוע בסביבה או בעצמך, כמו שפירטתי למעלה. חץ מזה שאם הסביבה שלך מתקשרת איתך רגיל זה אומר שאתה לא משוגע, כי משוגע זה מישהו שאנשים אחרים חושבים שהוא משוגע בגלל שההתנהגות שלו והמחשבה שלו שונה מהמציאות. אם אף אחד סביבכם לא ניסה לרמוז לכם שהשתגעתם, אז כנראה שלא השתגעתם ואתם סתם מדמיינים סרטים מפחידים. חוץ מזה שאין דבר כזה משוגע ופסיכיאטרים לא נותנים אבחנה כזו, זה משהו שיש בסרטים ומתבסס על מה שהיה לפני 100 שנה. אנחנו במאה ה21, אין יותר דברים כאלה.

פחד שיש לי מאניה דיפרסיה – אנשים רבים שבוצלים מדה פרסונאליזציה ודה ריאליזציה מדמיינים שהם משתגעים ומשאפזים אותם, כפי שכתבתי למעלה. ואז הם יתחילו לחשוש שיש להם מחלות נפשיות כמו מאניה דיפרסיה. בדרך כלל זה נעשה אחרי שהם קוראים קצת על התסמינים והם מזהים שיש להם כמה תסמינים דומים. אך הבעיה שהתסמינים העיקריים של מאניה דיפרסיה לא מתבטאים אצלם. אם יום אחד אתה מרגיש בסדר ואז רגע אחרי אתה מרגיש מנותק או מדוכא, זה לא מאניה דיפרסיה, מכיוון שמאניה זה לא מצב שאני שמח או שאני בסדר. מאניה זה התקף של אושר מוגבר, פרץ של אנרגיה על גבול הטירוף. לפעמים אפילו אפשר להתעורר מהתקף מאניה מבלי לזכור מה קרה. אין דבר כזה "התקף מאניה קטן" שאני מרגיש פתאום קצת שמח, זה לא התקף מאניה. ולכן אתם לא היה לכם התקף מאניה אמיתי, אז אין לכם מאניה ואולי יש לכם רק דיפרסיה. דיפרסיה זה דיכאון וזה דבר שבדרך כלל יהיה מלווה לדה פרסונליזציה ודה ריאליזציה כתוצאה מהמצב. הרבה אנשים יכנסו לדיכאון בגלל התחושה של הניתוק וכאשר מצבם הנפשי ישתפר, גם הדיכאון ישתפר.

פחד שיש לי סכיזופרניה- עוד מחלת נפש שהרבה חוששים שיש להם, היא סכיזופרניה. ואולי החשש הזה מגיע בגלל שעולות שאלות מוזרות בראש ולא מבינים מאיפה זה נובע. כמו בכל משהו נפשי שמציק יש את התסמינים הדומים שזה התנתקות חברתית והזנחה עצמית. כשאנחנו נמצאים במשבר נפשי אלה בדרך כלל יהיו התסמינים הבסיסיים. אך חוץ מזה, אין שום דמיון בין סכיזופרניה לבין תחושות של דה פרסונליזציה ודה ריאליזציה. במצב של סכיזופרניה, אותו אדם ידמיין דברים שאינם מתקיימים במציאות כמו, אנשים שצופים בו, ידמיין שרודפים אחריו, שמישהו מנסה להזיק לו, ישמע קולות, יתאר שהוא המשיח וכו'. כלומר אותו אדם ידמיין דברים שלא מתקיימים במציאות ויהיה בטוח שהם קיימים. כל עוד אתם לא שומעים קולות או רואים דברים שלא מתקיימים במציאות, אין לכם את התסמינים הבסיסיים לסכיזופרניה ולכן אתם לא עונים להגדרה של זה.

חוץ מזה שהכל היום לכל מצב נפשי יש פיתרון. גם לסכיזופרניה ולמאניה דיפרסיה, לדה פרסונליזציה, דה ריאליזציה, חרדה ודיכאון. פעם היה נהוג לחשוב שאין לזה פיתרון, זה היה בושה והיו מנדים מהחברה אנשים כאלה. פעם היו חושבים שלהיות הומו או לסבית זה מחלה, שנשים לא יכולות לחשוב או להחליט לבד ושיחסי מין עם ילדים תמורת כסף זה דבר לגיטימי. פעם זה פעם וזה נועד להישאר פעם. החברה התקדמה ולמדה מאז. לצערנו יש עדיין כל מיני סטיגמות של זה בסרטים או אצל ההורים שלנו שחיים עדיין בתפיסה של פעם. זה נובע מחוסר הבנה וידע.

אבל היום יש פיתרון וטיפול להכל! גם למאניה דיפרסיה וגם לסכיזופרניה ולדה פרסונליזציה ולדה ריאליזציה ולחרדה ולדיכאון ולהכל! יש דברים גרועים יותר שאתם לא מפחדים מהם ולהם אין טיפול, כמו קרוהן! שזה דורש ממך להיות כל הזמן על כדורים ולהימנע מהרבה סוגי מאכלים. ועדיין יש אנשים שחיים עם זה והכל בסדר! אז בעיה נפשית זה הדבר האחרון שצריך להפחיד אותך, כי זה משהו שיש לו פיתרון היום.

כל הדמיונות על בתי משוגעים וכותנות לבנות וקשירות של אנשים במיטה בחדר לבן, זה סיפורים מסרטים של הוליווד!! החיים הם לא סרט! את הסרט כותב התסריטאי בצורה שתתאים לסיפור שלו. אבל בחיים האמיתיים אתם לא שחקנים בסרט של אף תסריטאי! אתם התסריטאי! והחיים שלכם יראו לפי הסרט שתכניסו לעצמכם לראש.

אם אתם לא בטוחים מה יש לכם ואתם רוצים אישור מקצועי ורשמי, לכו לפסיכיאטר לאבחון. אם הוא יודע מה זה דה פרסונליזציה ודה ריאליזציה, הוא יאבחן אתכם בזה. אם לא, הוא יאבחן אתכם כסובלים מחרדה ודיכאון.

וחשש אחרון שהרבה אנשים נשאבים אליו, הוא: אני מרגיש זרמים בראש או כאבי ראש אז בטח יש לי בעיה נוירולוגית. בתוך הראש יש לנו מוח והמוח הוא שריר והוא פועל לפי מה שאנחנו מפעילים אותו והוא מפריש חומרים והוא מקושר לכל הגוף. כאבי ראש יכולים לקרות מכמה סיבות: תזונה לקויה או שתיה לא מספקת. השתדלו לשתות יותר מים זה מאוד חשוב.

דבר שני, במצבי לחץ וחרדה אנשים נוטים לחרוק שיניים או לנעול לסתות, פעולה המותחת את שרירי הלסת שנמצאים ליד האוזניים, שזה יכול להוביל לכאבי אוזניים ולתחושה של וואקום באוזניים. בנוסף, שרירי הלסת האלה מחוברים לצוואר וכשהם נמתחים אז הם מותחים גם את שרירי הצוואר שתומכים בראש וזה יכול לגרום לכאבי ראש. בכללי כאשר שרירי הצוואר תפוסים אז יכול להיות שנרגיש כאבי ראש.

ודבר שלישי שיכול לגרום לאותם כאבי ראש ותחושת זרמים, זה הפעולות של המוח כתוצאה מהלחץ והפחד שלנו. המוח עמוס במחשבות, סביר להניח שהוא נמצא בתדר גמא שהוא תדר פעולה קיצוני של חרדה, שזה עומר שהמוח עובד ממש מהר. בדרך כלל במצבים כאלה או שיהיו יותר מידי מחשבות בראש, או אם זה נמשך לאורך זמן אז כביכול תהיה תחושה של ריקנות בתוך המוח., כאילו אתה לא חושב על כלום. בנוסף, הפחד והחרדה גורמים למוח להפריש כל הזמן חומרים לגוף שנועדו לעזור להתמודד עם מצב סכנה והוא פועל הרבה יותר מבדרך כלל. המוח הוא שריר ולכן כמו שכואבים לנו השרירים אחרי פעולה מאומצת, כך ייתכן שנחווה כאבי ראש אחרי פעולה מאומצת של המוח. אין זה אומר שיש חס וחלילה גידול במוח! זה תסמין מאוד נפוץ! אך אם יש לכם ספק, יכולים לגשת לרופא לבדיקה והתייעצות.

.מקווה שהכתבה עזרה לכם לאבחן את עצמכם קצת יותר ולהפיג חששות לא רציונאלים.